בחירות בחיים
הרהרתי עם עצמי והבנתי כי בחרתי במקצוע העיסוי מפני שאני אוהב לרפא אנשים. אני אוהב שאומרים לי המטופלים אחרי העיסוי “אני מרגיש/ה הרבה יותר טוב, פחות כואב לי”. לו הייתה בידי דרך אחרת לטפל באנשים הייתי עושה את זה. ואכן אני צמא להתפתח בתחום הטיפולי ומחפש כלים נוספים. אבל האם כל מקצוע בעצם לא מתקן אנשים בדרך כלשהי? האם מנקה רחובות לא שומר עלינו בפני זיהום ומחלות? האם מתקן מחשבים לא מתקן אותם עבור איזה אמא שהבת שלה נמצאת בארה”ב בכדי שתהיה לה יכולת לדבר איתה באמצעות וידאו צ’ט? האם פקח חניה לא נותן דוחות כדי שלאחרים תהיה היכולת לחנות בכלל ? אם כך יש שיגידו, אלכס, מה אתה מבלבל את המוח, כולנו עוסקים בתיקון פיזי או נפשי של בני האדם, אחרת למה אנחנו כבני אדם ייצרנו את כל המקצועות האלה? כולן, באיזושהי דרך משרתות אותנו.
יחד עם זאת, יכולת ההזדהות שלנו עם הכאב של אחרים היא החזקה מבין כולן. מי לא יכול להזדהות עם אדם שעכשיו זועק מכאב? מי לא יכול להזדהות עם אמא שבגלל שהיא סחבה את התינוק שלה נתפס לה הגב ועכשיו היא לא יכולה לקום מהמיטה? ההזדהות הזאת יוצרת מוטיבציה גדולה עבורי. היא מניעה את הידיים שלי, גורמת לי לעבוד קשה מאוד אך גם מאפשרת לי לקטוף פירות של הכרת תודה אמיתית. אני לא יודע מהן בחירות בחיים שלכם אבל שלי היא אנשים וכל מה שקשור אלינו.
