עונות

עכשיו מתחיל החורף. הוא מגיע לאט לאט עם לילותיו הקרירים והנעימים לשינה. אנו מתחילים להוציא חולצות ארוכות מהעונה הקודמת, חולצות עם ריח של כביסה שהשתמשנו אז. חילופי עונות ,הגשמים הראשונים. שלוליות , בוץ , רוחות עזות. איפה נעלמו השמיים הבהירים, כעת זה התור של עננים אפורים. אני הולך לשוק עם נעלי הקרוקס שלי. השוק  מלא בשלוליות ואני מכניס את כפות רגליים לתוכן כמו ילד קטן. בדרך חזרה כשאני סוחב  עגלה מלאה בירקות כמו איזה סוס מסכן, נהג מזדה מגיע במהירות ושולח על החולצה הארוכה שהוצאתי מהארון שפריץ של מים מלוכלכים.  אני מודה לו ולאמו על שהולידה אותו, ממשיך לדהור הלאה רטוב עד תחתונים, מנחמם את עצמי בפנטזיה “תחשוב שרק יצאת מהים”.  באוטו אני מתייבש עם חימום וזה רגע נחמד עד שמישהו פותח חלון וצועק לי, ” אתה יוצא?” ואני יוצא  בחיפזון  כי לא נעים לי מכל האנשים בפקק שהוא יצר. רק בבית  כשאני במקלחת חמה אני שוכח את כל העינויים שגופי עבר ומתמלא בחמימות ובהתחדשות, אין דבר טוב ממקלחת הזאת! תודה לחילופי עונות!