מעסה פרטי או קופת חולים
נחרדתי. קופות חולים רומסות אותי. אני לא יכול להתחרות בהן. 111 שקלים בעבור טיפול. לגודל יש כוח, לעוצמה הזאת של קופות כמו מכבי או כללית. ומולם עומד אני, לבדי, מעסה פרטי. סוחב את את מיטת הטיפולים שלי לבתים, בא לאנשים מנסה לתת את המקסימום. הטיפול שלי עולה כמעט כפליים, אז למה שהאנשים יבואו דווקא אלי? אני צריך לתת שירות שהם לא יכולים לתת, וזאת תחרות קשה, אבל אין לי ברירה. אני בתור מעסה פרטי חייב להיות יותר טוב מהם. הרפואה אינו מדע מדוייק, אני מתחיל לשכנע את עצמי. עיסוי רפואי שלי, אינו עיסוי רפואי שלהם. אני מגהץ את הסדיניים בעבור הלקוחות שלי, אני לומד עבורם כל יום. אני מתוסכל כשהטיפול לא מצליח ואני מרוצה כשהוא כן. עבורי המטופל חשוב, אני מנסה תמיד למצוא פתרונות יעילים לטיפול. ובסופו של דבר, אני מספר לעצמי, בוחרים בבן אדם ולא במוסד. כי המוסד הוא פיקציה משפטית ואני אמיתי – בשר, דם ונפש.